פיסורה אחרי לידה: החוויה האישית שלי

אני כותבת את הפוסט האישי הזה כדי שיהיה משהו אופטימי בעולם האינטרנט לגבי פיסורה. כשכל זה קרה לי, רק מקריאה באינטרנט על פיסורה יכולתי להכנס לדכאון. אז אני כותבת כדי לספר איך טיפלתי, איך החלמתי, איך אני מרגישה היום.

אצלי הפיסורה התחילה כחודשיים אחרי שיונתן, בני הרביעי, נולד. ההופעה של הפיסורה היתה כל כך מפתיעה בשבילי: זה קרה אחרי הלידה הרביעית שלי, לא הראשונה, הרביעית ולא סתם אחרי, אלא חודשיים אחרי, כשחשבתי שאני לגמרי כבר "אחרי" ענייני הלידה וגם… אני פיזיותרפיסטית רצפת אגן, שאמורה להבין דבר או שניים בעניינים האלו (:

ספוילר לפני הכל: אני מרגישה טוב. ועכשיו נתחיל.

פיסורה אחרי לידה: מה זה ואיך זה קורה?

פיסורה היא קרע או פצע קטן בפי הטבעת. כשיש כזה פצע, זה יכול לגרום לכאב ו/או דימום. הבעיה היא שקשה לתת לאזור הזה להחלים, כי צריך להמשיך להתרוקן. רוב האנשים ונשים שחוות את זה (פיסורה כמובן יכולה לקרות גם בלי קשר ללידה) מתארים כאבים ברמות שקשה לתאר. לפעמים זה כואב לאורך כל היום. לפעמים זה כואב רק בזמן התרוקנות, לפעמים זה כואב עוד כמה שעות אחרי ההתרוקנות. מה שבטוח, זו חוויה קשה. מתחיל להיות חשש גדול כל כך מללכת לשירותים. רק מלחשוב על זה מפסיקים לנשום.

למה זה קורה? אחרי לידה כל הרקמות של רצפת האגן (כולל פי הטבעת) רגישות מאד. הן מחלימות ממה שעבר עליהן בלידה. גם אם לא היו קרעים, עדין כל הרקמות של רצפת האגן עברו התארכות ומתיחה ולוקח להן זמן לחזור לעצמן. אם מוסיפים לכך עצירות שגורמת לצואה קשה ויבשה שיכולה ממש לפצוע את הרקמה במעבר שלה החוצה מפי הטבעת – זה מתכון לפיסורה.

אחרי לידה השילוב של רקמות שעדין מחלימות + עצירות היא בעייתית מאד.

ועצירות היא מאד נפוצה אחרי לידה, כי אנחנו נמנעות לפעמים ללכת להתרוקן (כי כל האזור רגיש), כי אנחנו לא הולכות כשאנחנו מרגישות את הדחף ללכת (כי יש תינוק שצריך אותנו), כי אנחנו אוכלות פחות טוב (כי אין לנו זמן או כוח להכין לנו משהו בריא) וכי אנחנו לא שותות מספיק (ואם אנחנו מניקות אז בכלל), וגם, זזות פחות.

איך אני יודעת אם זה פיסורה או טחורים?

לא תמיד יודעים. פיסורה היא פצע בתעלת פי הטבעת וטחורים הם התרחבות של כלי הדם באותו האזור, ולעיתים צניחה שלהם מחוץ לפי הטבעת. שניהם קורים הרבה פעמים בגלל עצירות, ושניהם נפוצים אחרי לידה. לפעמים שניהם יכולים לקרות בו זמנית. גם הסימנים דומים: גרד, כאב, דימום. החוויה האישית שלי היתה של עוצמת כאב הרבה יותר גדולה כשחוויתי פיסורה לעומת טחורים. אם את מתלבטת, זה הזמן לגשת לפרוקטולוג.

מה עושים עם פיסורה אחרי לידה?

דבר ראשון, כדאי ללכת ולבדוק במה מדובר. לא לחשוש ללכת לפרוקטולוג. נכון, זה מביך, אבל חשוב. החוויה שלי אצלי הפרוקטולוג היתה בסדר גמור, אפילו כתבתי על זה פוסט. הפרוקטולוג המליץ לי על כמה דברים: משחה שהתחלתי מיד למרוח, מרככי צואה, כדי לודא שהצואה לא תפצע שוב את פי הטבעת המחלים. הוא גם הבהיר לי כמה אני חייבת לשתות, ביחוד אם אני מניקה. כל הדברים האלו כבר הקלו עלי.

אחד הדברים המשמעותים שיכולים לקרות כשיש פיסורה הוא ששרירי רצפת האגן (כולל השריר הטבעתי של פי הטבעת) מתכווצים כי יש כאבים חזקים כל כך, וזה מעגל שקשה לצאת ממנו, כי אם שרירי רצפת האגן מכווצים זה יכול להחמיר עצירות, למנוע זרימת דם טובה לאזור, ואז שוב להחמיר את הפיסורה. כשמודעים לכך, אפשר בהחלט להתמודד עם הכיווץ הזה וזה מה שעשיתי (ופה המקצוע שלי בטוח בא לידי ביטוי). בכדי להרפות את השרירים כדאי לעשות תרגילי נשימה, תנועתיות אגן ותרגילים נוספים. כדאי גם לשים לב אם הישבנים מכווצים ולהרפות כששמים לב לכך. גם בזמן שמתרוקנים, צריך לנסות לנשום ולהרפות את הגוף, וזה מורכב מאד, מכיוון שחוששים שיכאב. מורכב אבל אפשרי!

ומה עוד? במקום להשתמש בנייר טואלט, שטפתי את האזור אחרי כל יציאה, הקפדתי יותר על התזונה (אבל לא עשיתי שום דיאטה ספציפית), שתיתי המון, עשיתי הרבה אמבטיות חמימות (לפעמים 2-3 ביום).

האם אפשר להחלים לגמרי?

אחרי כחודש הרגשתי כבר שיפור משמעותי. זה תמיד מפחיד לומר (גם לי) שהחלמתי לגמרי, אבל כן, אני מאמינה שזה מאחורי. גם כיום (שנתיים אחרי) אני חייבת להיות בתשומת לב למערכת העיכול שלי. אם אני בתקופה פחות טובה, הגוף שלי יאותת לי שאני צריכה להקפיד עוד יותר על תזונה שתייה ופעילות גופנית. במובנים מסוימים אני רואה זאת כדבר טוב.

האם פיזיותרפיה של רצפת האגן יכולה להקל על פיסורה אחרי לידה?

כן, כן ועוד פעם כן! בפיזיותרפיה של רצפת האגן, אנחנו נלמד איך להתרוקן בצורה הכי טובה ולמנוע עצירות. אנחנו נלמד את כל אותם תרגילי נשימה, תנועתיות ודרכים להקל על כיווץ שיעזרו לאזור להחלים, נבדוק מתי ואם כדאי להפעיל ולתרגל את רצפת האגן ולפעמים נעשה גם עיסוי עדין שיקל על ההחלמה.

ומה לגבי ניתוח?

לפעמים צריכים ניתוח, כשהטיפול השמרני לא מצליח וזה בסדר. אחרי ניתוח כזה ובהתייעצות עם הרופא המטפל, אני מאד ממליצה להגיע לפיזיותרפיה של רצפת האגן, כי בניתוח כזה בדרך כלל חותכים קצת את הסוגר הפנימי של פי הטבעת בכדי להקל על הכיווץ החזק.

מילה אחרונה לסיום

אל תתביישו לדבר על פיסורה אחרי לידה. אני מכירה כל כך הרבה נשים (ואנשים) שלא סיפרו לאנשים הכי קרובים אליהם מה הם עוברים. כששומרים דבר כזה בפנים, זה אפילו עוד יותר קשה להחלים. אנא, שתפו את האהובים עליכם, בקשו עזרה, בקשו חיבוק. זה יוריד לכם אבן מהלב, כשמישהו ידע מה עובר עליכם.

מצרפת סרטון נהדר של פיזיו' רצפת אגן אמריקאית עם הסבר מעולה על פיסורה, תראו מדקה 1:20.